<h1>העיטור שער שני ברכת חתנים ח"ג</h1>
<h2>דף ז.</h2>
חלק השלישי. כתובה. אעפ"י שנכנסה לחופה אסור לבעול עד שיכתוב לה כתובה דקי"ל כר"מ (נ"ז.) דאמר אסור לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה ותו ר' אמי שרי לכתחלה למיבעל בשבת אמרו ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתה א"ל אתפסוה מטלטלין (ז'.) ש"מ בעי' חופה וכתובה. ותנן נמי (פ"ב:) בראשונה היה כותבין לבתולה ר' ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו להם נשים עד שבא שמעון בן שטח והתקין שיהא כותב כל נכסי אחראין וערבאין לכתובתה. ואותן שנהגו לברך ברכת נשואין שחרית קודם כתובה ומכניסין אותה בבית החתן אינו מנהג שאסור להתייחד בלא כתובה. ומנהג שלנו שלא לברך ברכת נשואין עד שעת כתיבה ונותנין כתובתה ואח"כ מברכין, וכך מנהג ספרד ואין לשנות המנהג. ודייקינן נמי מדגרסי' בפ' נערה המאורסה (מ"ג:) הואיל וברשותו נכתבין.
<h2>דף נז.</h2>
חלק השלישי. כתובה. אעפ"י שנכנסה לחופה אסור לבעול עד שיכתוב לה כתובה דקי"ל כר"מ (נ"ז.) דאמר אסור לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה ותו ר' אמי שרי לכתחלה למיבעל בשבת אמרו ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתה א"ל אתפסוה מטלטלין (ז'.) ש"מ בעי' חופה וכתובה. ותנן נמי (פ"ב:) בראשונה היה כותבין לבתולה ר' ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו להם נשים עד שבא שמעון בן שטח והתקין שיהא כותב כל נכסי אחראין וערבאין לכתובתה. ואותן שנהגו לברך ברכת נשואין שחרית קודם כתובה ומכניסין אותה בבית החתן אינו מנהג שאסור להתייחד בלא כתובה. ומנהג שלנו שלא לברך ברכת נשואין עד שעת כתיבה ונותנין כתובתה ואח"כ מברכין, וכך מנהג ספרד ואין לשנות המנהג. ודייקינן נמי מדגרסי' בפ' נערה המאורסה (מ"ג:) הואיל וברשותו נכתבין.
